השפעה על תהליכים קוגניטיביים ורגשיים של השחקנים: מחקר "Sudoku Guru 2026"

דוח סקר משתמשים על ההשפעות הקוגניטיביות והרגשיות של סודוקו

הצוות שלנו מפתח את פורטל האונליין Sudoku-Guru.com ואפליקציות מובייל למשחק סודוקו, ושוב ושוב נתקלנו בשאלה מצד משתמשים: “האם סודוקו משפר את תפקוד המוח?”. במילים אחרות, האם קיימת השפעה אמיתית על הזיכרון, הקשב ורכיבים נוספים של החשיבה שלנו?

ייתכן שנדמה שכל תהליך המשחק מסתכם במילוי תאים במספרים לפי כללים נתונים. אך מאחורי הפשטות הזו מסתתרת פעילות של הקשב, ההיגיון ורצף של תהליכים קוגניטיביים.

תהליך פתרון סודוקו כולל:

• החזקת כמה אפשרויות בראש (אימון הזיכרון העובד);
• בניית שרשראות לוגיות (פיתוח החשיבה הלוגית);
• מעבר בין אסטרטגיות (גמישות חשיבתית);
• התמקדות בפרטים (אימון הקשב).

כל זה נתמך במחקר באמצעות טומוגרפיה אופטית שבו סודוקו נקשר למעורבות של קליפת המוח הקדם־מצחית. זהו אזור המשתתף באופן פעיל בתפקודים ניהוליים כגון תכנון וקבלת החלטות.

בהתבסס על נתונים מדעיים, ניתן להשתמש בסודוקו כחימום אינטלקטואלי לפני משימה מורכבת, לשיפור הריכוז או לפיתוח יכולות אנליטיות.

בתחילה, כדי לענות על השאלה “האם סודוקו משפר את תפקוד המוח?”, רצינו להסתמך על בסיס מדעי ועל מחקרים זמינים ולכתוב מאמר בנושא. אך מהר מאוד גילינו שמסקנות החוקרים תלויות לעיתים קרובות בשיטה, במדגם ובאופן שבו נמדדה ההשפעה. לכן החלטנו לערוך סקר משתמשים משלנו ולהכין על בסיסו מחקר עם מסקנות.

בנוסף, יש לנו יתרון משמעותי — בסיס של כ־200,000 שחקנים אמיתיים, שחלקם משתמשים באפליקציה מדי יום.

הצלחנו לערוך סקר בקרב 9,470 שחקנים באתר Sudoku-Guru.com ובאפליקציות המובייל שלנו, כדי לברר האם הם חשים השפעה חיובית של המשחק על התפקודים הקוגניטיביים.

תוצאות מקוצרות של סקר שחקני Sudoku-Guru.com:

מבנה המחקר

המחקר מורכב משלושה מקבצי שאלות:

• מקבץ 1 (לפני המשחק): N = 9470 משתמשים ייחודיים
• מקבץ 2 (לאחר סשן משחק): N = 4180 משתמשים ייחודיים השיבו
• מקבץ 3 (לאחר 10 סשנים): N = 1180 (פחות תשובות בשל נשירה)

המקבץ הראשון.

כולל שאלות בסיסיות (הנחוצות להבנת ההקשר הראשוני כדי לצמצם מצב שבו התשובות משקפות את ציפיות המשתמשים):

1. גיל: עד 18 / 18–24 / 25–34 / 35–44 / 45–54 / 55–64 / 65+
2. כמה זמן אתם פותרים סודוקו? (לא פתרתי בעבר / < 3 חודשים / 3–12 חודשים / 1–3 שנים / 3+ שנים)
3. באיזו תדירות אתם בדרך כלל פותרים סודוקו? (פחות מפעם בשבוע / 1–2 פעמים בשבוע / 3–5 פעמים בשבוע / כמעט כל יום / כמה פעמים ביום)
4. למה אתם פותרים סודוקו?
   1. להירגע/להפחית מתח
   2. לאמן את המוח/הזיכרון/הקשב
   3. להעביר את הזמן
   4. הרגל/טקס
   5. עניין תחרותי (מהירות/שיאים)
   6. אחר
5. באיזו מידה אתם מצפים שפתרון סודוקו באופן קבוע ישפר את היכולות הקוגניטיביות שלכם? (סולם מ־1 עד 5)
6. אילו “אימונים מנטליים” נוספים אתם עושים באופן קבוע?
   1. תשבצים / תשבצי הגדרה
   2. שחמט
   3. בעיות לוגיות / חידות מתמטיות
   4. אפליקציות לאימון המוח
   5. לימוד שפה / מוזיקה
   6. לא עושה

המקבץ השני.

כולל שאלות לאחר סשן המשחק. מטרתו לתעד את המצב לאחר המשחק ולאחר מכן להשוות אותו למדדי עומס ומתח שנצפו. כך ניתן לעקוב אחר השינויים בתחושות ובתגובות עם הצטברות הניסיון.

הערכת עומס קוגניטיבי סובייקטיבי
(סולם מ־1 עד 5)

1. עד כמה החידה הזו הייתה תובענית מבחינה מנטלית?
2. כמה מאמץ מנטלי השקעתם בפתרון?
3. עד כמה הרגשתם לחץ זמן/צורך למהר?
4. עד כמה אתם מרוצים מהאופן שבו התמודדתם?
5. עד כמה המשימה הזו עוררה תסכול?

מתח והרגשה כללית
(סולם מ־1 עד 5)

1. במהלך הפתרון הרגשתי מתח/לחץ
2. לאחר הפתרון אני מרגיש/ה רגוע/ה יותר מאשר לפניו

מעורבות ומיקוד קשב
(סולם מ־1 עד 5)

1. הייתי שקוע/ה לחלוטין במשימה
2. לעיתים קרובות דעתי הוסחה לדברים אחרים
3. היה לי משעמם

המקבץ השלישי.

הערכת ההשפעה על תפקודים קוגניטיביים. סקר בקרב שחקנים עם 10 סשנים ומעלה. השינויים נמדדו ביחס לנקודת אפס ניטרלית, לכיוון שלילי או חיובי.

הערכה עצמית של שינויים קוגניטיביים
(סולם מ־3- עד 3+)

1. יכולת להתרכז במשימה: (-3 … +3)
2. יכולת לזהות מהר יותר טעויות/אי־התאמות: (-3 … +3)
3. זיכרון עבודה (להחזיק 2–3 “אפשרויות” בראש בו־זמנית): (-3 … +3)
4. גמישות קוגניטיבית (לעבור בין אסטרטגיות כאשר נתקעים): (-3 … +3)
5. תכנון צעדים קדימה: (-3 … +3)
6. מהירות “פעולות מנטליות” (חישוב/השוואה/זיהוי דפוסים מהר יותר): (-3 … +3)

הנתונים שהתקבלו

מקבץ 1. לפני סשן המשחק הראשון

גיל משתתפי המחקר

התפלגות לפי ותק במשחק באחוזים (N=9470)

• A - לא פתרתי בעבר
• B - < 3 חודשים
• C - 3-12 חודשים
• D - 1-3 שנים
• E - 3+ שנים

התפלגות לפי תדירות המשחק באחוזים (N=9470)

• A - < פעם אחת בשבוע
• B - 1-2 פעמים בשבוע
• C - 3-5 פעמים בשבוע
• D - כל יום
• E - כמה פעמים ביום

למה אתם פותרים סודוקו?

• להירגע/להפחית מתח — 62%
• לאמן את המוח/הזיכרון/הקשב — 58%
• להעביר את הזמן — 41%
• הרגל/טקס — 29%
• עניין תחרותי — 14%
• אחר — 6% (לרוב: “בדרך”, “במקום רשתות חברתיות”, “כדי להירדם”)

התפלגות לפי מטרת המשחק באחוזים (N=9470)

• A - להירגע/להפחית מתח
• B - לאמן את המוח/הזיכרון/הקשב
• C - להעביר את הזמן
• D - הרגל/טקס
• E - עניין תחרותי
• F - אחר

ציפייה לשיפור היכולות הקוגניטיביות (1–5)

• ממוצע 3.9, חציון 4
• התפלגות: 1 — 4%, 2 — 10%, 3 — 23%, 4 — 39%, 5 — 24%.

ציפייה לשיפור קוגניטיבי, התפלגות ציונים 1-5 באחוזים (N=9470)

“אימונים מנטליים” נוספים (בחירה מרובה)

• תשבצים/תשבצי הגדרה — 34%
• בעיות לוגיות/חידות מתמטיות — 27%
• לימוד שפה/מוזיקה — 22%
• שחמט — 9%
• אפליקציות “brain training” — 11%
• לא עושה — 31%
• אחר — 7%

שימוש באימונים מנטליים נוספים

• A - תשבצים/תשבצי הגדרה - 34%
• B - בעיות לוגיות/חידות מתמטיות - 27%
• C - לימוד שפה/מוזיקה - 22%
• D - שחמט - 9%
• E - אפליקציות “brain training” - 11%
• F - לא עושה — 31%
• G- אחר — 7%

מקבץ 2. לאחר סשן המשחק הראשון

הערכת עומס קוגניטיבי סובייקטיבי (1–5)

הערכת העומס הקוגניטיבי לאחר הסשן הראשון. ציונים ממוצעים 1-5 (N=4180)

• A - עד כמה החידה הזו הייתה תובענית מבחינה מנטלית
• B - כמה מאמץ מנטלי השקעתם בפתרון
• C - עד כמה הרגשתם לחץ זמן/צורך למהר
• D - עד כמה אתם מרוצים מהאופן שבו התמודדתם
• E - עד כמה המשימה הזו עוררה תסכול

מתח ורוגע (1–5)

הערכת רמת המתח לאחר הסשן הראשון. ציונים ממוצעים 1-5 (N=4180)

• A - הרגשתי מתח/לחץ במהלך המשחק
• B - הרגשתי רגוע/ה

מעורבות ומיקוד קשב (1–5)

הערכת המיקוד והמעורבות. ציונים ממוצעים 1-5 (N=4180)

• A - שקוע/ה לחלוטין
• B - דעתי הוסחה לעיתים קרובות
• C - היה משעמם

מקבץ 3. יותר מ־10 סשנים

הערכה עצמית של שינויים קוגניטיביים (-3…+3)

(ערכים ממוצעים; 0 = “ללא שינוי”)

שינויים לאחר 10 סשנים, ערכים ממוצעים (סולם מ־3- עד 3+) N=1180

• A - ריכוז
• B - זיהוי טעויות
• C - זיכרון עבודה
• D - גמישות קוגניטיבית
• E - תכנון
• F - מהירות פעולות

התפלגות בתחום “ריכוז” (ממוצע: +0,7)

• השתפר (+1…+3): 52%
• ללא שינוי (0): 41%
• החמיר (-1…-3): 7%

התפלגות בתחום “מהירות זיהוי טעויות” (ממוצע: +0,6)

• השתפר (+1…+3): 50%
• ללא שינוי (0): 43%
• החמיר (-1…-3): 7%

התפלגות בתחום “גמישות קוגניטיבית (מעבר בין משימות)” (ממוצע: +0,5):

• השתפר (+1…+3): 48%
• ללא שינוי (0): 45%
• החמיר (-1…-3): 7%

התפלגות בתחום “תכנון” (ממוצע: +0,5):

• השתפר (+1…+3): 47%
• ללא שינוי (0): 46%
• החמיר (-1…-3): 7%

התפלגות בתחום “זיכרון עבודה” (ממוצע: +0,4):

• השתפר (+1…+3): 45%
• ללא שינוי (0): 48%
• החמיר (-1…-3): 7%

התפלגות בתחום “מהירות ‘פעולות מנטליות’” (ממוצע: +0,4):

• השתפר (+1…+3): 44%
• ללא שינוי (0): 49%
• החמיר (-1…-3): 7%

תוצאות מרכזיות של הסקר

ריכוז ומיקוד קשב

אנו חיים בעולם מוצף במידע, תופעה שהפכה אפשרית רק לאחרונה בעקבות הדיגיטציה ומהירות העברת המידע, שהיא גבוהה מאי פעם. רעש מידע ותוכן קצר פוגעים במיקוד, וקשה לנו יותר לבצע באופן ממושמע את אותן פעולות לאורך זמן, משום שהמוח מתחיל להשתעמם ודורש גירוי דופמיני מהיר.

לפי תוצאות הסקר שלנו:

• 52% השיבו שלאחר משחק סודוקו יכולת הריכוז שלהם השתפרה
• 48% ציינו שמעבר בין משימות נעשה קל יותר

לפי היגיון זה, פתרון סודוקו ב־Sudoku-Guru.com יכול לשמש ככלי למיקוד הקשב לפני עבודה או משימות חשובות.

נקודת מבט זו נתמכת על ידי מחקרים שבהם תדירות העיסוק בחידות נקשרה לביצועים טובים יותר במבחני קשב והסקה.

לוגיקה ותכנון

רק דמיינו: אתם חיים היום משום שלפני מיליוני שנים אדם כלשהו קיבל החלטות נכונות ולא מת. לפני מיליוני שנים מישהו לא נכנס למקום מסוכן, מישהו ברח בזמן, ומישהו בחר בן או בת זוג מתאימים. לפניכם הייתה שרשרת רציפה וארוכה להפליא של אבות קדומים, שכל אחד מהם היה צריך לחיות מספיק זמן כדי להעמיד צאצאים. טעות אחת, וייתכן שלא הייתם יכולים לקרוא את הטקסט הזה.

בחלקו הדבר התאפשר בזכות החלק הרציונלי של המוח, שבו לא רק אינסטינקטים משתתפים בהערכת החלטות אלא גם היגיון. ההיגיון עוזר לשקול יתרונות וחסרונות, להעריך השלכות ולבחור באפשרות סבירה יותר.

• 44% מהשחקנים ציינו שמהירות הפעולות המנטליות עלתה;
• 47% ציינו שינויים חיוביים בתכנון.

מנקודת מבט מדעית, סודוקו אכן דורש תכנון ושליטה באסטרטגיית המשחק (במיוחד ברמות קשות וברמת גורו). הדבר נדון בעבודות מדעיות שבהן משתמשים בסודוקו כמשימה בעלת מעורבות קוגניטיבית גבוהה הקשורה לתכנון.

זיכרון. הנקודה השנויה ביותר במחלוקת

מצאנו שמחקרים על סודוקו וזיכרון אינם אחידים בתוצאותיהם. לדוגמה, במחקר קליני אקראי בקרב מטופלי המודיאליזה סודוקו הפחית בבירור חרדה, אך התוצאות בנוגע לזיכרון היו פחות מובהקות, וחלק מהמדדים היו על גבול המובהקות הסטטיסטית.

עם זאת, חלק מהמשתמשים שלנו בכל זאת ציינו שינויים סובייקטיביים בחיי היומיום:

• 45% ציינו שהזיכרון שלהם בענייני היומיום השתפר;
• 48% לא הבחינו בשיפור.

הדבר מעיד רק על כך שתחושות סובייקטיביות אינן תמיד תואמות לשיפור מדיד. ייתכן שההשפעה נבעה מהפחתת חרדה ורמת המתח.

השפעה רגשית והפחתת חרדה

“זה ריכוז רגוע, כמו מדיטציה אבל עם מספרים” — כך בערך אנשים מתארים את חוויית המשחק.

במחקרים קליניים סודוקו נבחן לרוב כפעילות שעשויה להפחית חרדה. חשוב להדגיש שמדובר בחרדה, ולא במצבי דיכאון שבהם נדרשת עזרה מקצועית. סודוקו אינו נוגד דיכאון, אך הוא עשוי לעזור להירגע לאחר יום קשה.

בסקר שלנו:

• 3.7 (מתוך 5) — הציון הממוצע של משתמשים שנעזרים בסודוקו כאמצעי להפחתת מתח או כהפסקה להסחת הדעת

ברמה של מחקרים תצפיתיים גדולים באופן כללי נמצא קשר בין פעילויות המגרות קוגניטיבית לבין מסלולים קוגניטיביים מיטיבים יותר בגיל מבוגר.

סיכום